ברוח הבלוג הזה נתחיל מווידוי כנה – לטייל עם הילדים בטבע זה לא תמיד יהיה כיף. בלשון המעטה. יהיו רגעים של קרבה ואינטימיות ויהיו רגעים שתרצו לרוץ הכי רחוק שאפשר. יהיו רגעים של שקט ומרחבים ורגעים שתרצו לשים את כולם ב’מיוט’. יהיו רגעים של צחוק והנאה ורגעים של כעס ודמעות. אני יכולה לשתף מהחוויה האישית שלי שיש רגעים שאני שמחה כל כך שיצאתי מהבית – לראות שקיעה ביחד במדבר, לרוץ בחול עם הקטנות ולהתפקע מצחוק – ויש רגעים שאני פשוט לא מבינה למה אנחנו עושים את זה לעצמנו או לילדות (צרחות בנסיעה, בכי בהרדמה תחת השמש, להזיע בהנקה, להכין אוכל תוך כדי שמרגיעים תינוקת ופעוטה רעבות ועוד). אבל בסוף הטיול אני תמיד חושבת את אותו הדבר – הבכי היה שווה את הצחוק. יותר מזה, בסוף הטיול אני מרגישה שהיתה לי איזשהי הקלה ממרוץ החיים של קריירה ובית ומשימות בירוקרטיות חשובות ומשעממות, ויש לי יותר כוחות להתמודדות שבשגרה.
זה מזכיר לי שהחיים מלאים בגם וגם – גם בכי, גם צחוק, גם חיוך וגם עלבון גם טראומה וגם ניסים. אם אנחנו יוצאים עם קבוצה של חברים או מבלים זמן בבית עם המשפחה לא תמיד כיף לנו 100% מהזמן. אני מניחה שככה זה, לעיתים אנחנו רבים, או סתם יש רגעים של אי הבנה וריחוק. הייתי רוצה שזה משהו שהקטנות שלי ילמדו – בכל משהו כיפי, יהיו רגעים שהם לא כיפיים, אבל! יהיה שווה לעבור אותם, להישאר ולהמשיך. הייתי רוצה בעצמי לזכור את זה כשיש רגעים לא נעימים. כי בסופו של היום, כמו שאמרתי לחברה שלי כשנסעתי לבקר אותה עם הקטנה שלי בת החצי שנה, זה שווה את הנסיעה.
אז למרות הקשיים שביציאה מהבית עם ילדים, בטח לטיול בטבע, אני חושבת שאתם פשוט חייבים לצאת לטייל, שזה כל כך חשוב לכם ולילדים. אפילו אם תצאו פעמים ספורות בשנה, יכול להיות שזה ייצרב אצל ילדותיכן, ישנה אותן, יעצב אותן לא.נשים שהן יהיו. אני יכולה לתת לכם מחקרים וכתבות לקרוא שיתמכו ביציאה לטבע ויספרו לכם על היתרונות שיש בכך (אם בא לכם לקרוא מחקרים כאלו הנה דוגמא קטנה כאן, כאן, וכאן), אבל אני חושבת שהכי נוגע ללב ורלוונטי היא לספר מניסיון אישי.
אז איך אני יודעת שאפילו אם תטיילו פעמים ספורות בשנה זה יכול להיות משמעותי? אני יודעת את זה כי אני הייתי ילדה כזאת. ההורים שלי היו חלק מקבוצת חברים שהיתה מטיילת בארץ פעם בכמה חודשים. גולת הכותרת היתה בפסח, אז היינו יוצאים לטיול של 4 ימים. היינו ישנים בבתי הארחה פשוטים בקיבוצים או מושבים, ובעיקר מטיילים כל יום. לפחות כך אני זוכרת את זה. הטיולים האלו העניקו לי תחושת הקלה מהמרוץ להתאים את עצמי חברתית לקבוצת ילדים שלא תמיד היו נחמדים אלי. בטבע חשתי חופשייה מכל הלחצים האלו, חופשיה להיות מי שאני מבלי לחשוש שישפטו אותי, יצחקו עלי או יחרימו אותי. העלים, הענפים, האבק במדבר, ההרים, הנחלים והשמיים לא עניין אותם אם אמרתי משהו מטופש, יצא לי חצ’קון על המצח או השיער שלי היה פרוע ולא מסורק. הטבע הוא פשוט הטבע, התחושה הזו שאת נמצאת במקום שאין שום צורך לעסוק בניסיון בלתי פוסק להשתלב, מבלי להרגיש שונה וחריגה ומבלי לצמצם את עצמך, היא תחושת חופש אמיתי.
לא הייתי ילדה מקובלת כל כך, לפחות עד שלא עברתי בכיתה ט’ לפנימייה (במדרשת בן גוריון, אם אתם מכירים נער.ה שיתאים להם אתם מוזמנים לקרוא עוד כאן). אני זוכרת בחטיבה איך הייתי חרדה לקראת ההגעה לבית הספר בבוקר, הייתי רצה במסדרון לעבר הכיתה, בתקווה שאף אחד לא ישים לב אלי וימצא סיבה לצחוק עלי. הילדים והילדות בכיתתי, ביסודי ובחטיבה, היו בחלקם נחמדים אלי, בחלקם אדישים ובחלקם ממש מרושעים. אני מניחה שזה כך לרב הילדים. אבל אז הרגשתי שלכמעט כולם קל חברתית ורק אני מרגישה שונה. אני הולכת לכתוב על חווית השונות שלי אבל אני מניחה שהרבה אנשים יכולים עם התחושות שלי. אני הרגשתי שהתחביבים שלי שונים משל חברותיי בכיתה, שמה שמעניין אותי לא מעניין אותם, מה שמלהיב אותי נראה מוזר ולהפך. אבל “לא טוב היות האדם לבדו” אז ניסיתי להשתלב, בכל מחיר. והיה מחיר. כי התלבשתי לא כמו שאני אוהבת, והלכתי למקומות שאני לא אוהבת (בשבילי זה קניונים – כל אחד והשונות שלה) וניסיתי לפתח שיחה בנושאים שלא מעניינים אותי. המחיר היה שלאט לאט גם התחלתי להתנהג קצת אחרת, פחות כמוני ויותר כמו מה שחשבתי שמקובל. את המחיר הזה שילמתי עוד הרבה שנים קדימה, ורק בתהליך איטי וכואב הצלחתי להתחיל להקשיב ולפעול באופן אותנטי.
תראו, ברור לי שיש אנשים שיחושו שונים ולא ינסו להשתלב בצורה שתגרום להם קצת לאבד את עצמם. ברור לי שזה קשור גם לאופי שלי, לחוסר ביטחון שלי בדברים מסוימים ולאיך שגדלתי. אבל אני חושבת שהתחושה שנובעת מלנסות להשתלב במקום שאתה חש בו לא מובן, ואפילו מושא ללעג, היא אוניברסלית וזה מעיק, מתיש, ומאוד מאוד בודד.
אז הטיולים האלו בפסח, פעם בשנה, היו לי כמו אויר לנשימה. הטיולים האלו היו כל כך משמעותיים עבורי שהם ניווטו את חיי למקומות מסוימים ואני לא אגזים שהם לגמרי השפיעו על המסלול שבחרתי בחיים, ועדיין בוחרת.
זו הסיבה שלי ללמה כדאי לכם לטייל עם הילדים, אבל יכול להיות עוד כל כך הרבה סיבות – ילדים עם הפרעות קשב יוכלו לחוות הפחתה בסימפטומים של ההפרעה (מוזמנים לקרוא עוד במחקרים כאן, כאן וכאן), זה יכול להיות הזדמנות שלכם לעשות הפסקה בעבודה ולהוריד את הלחץ או הזדמנות להתנתק ממסכים כמשפחה. אורך הטיול הוא לא העיקר, וניתן להתחיל מטיולים קצרים, גם טיול יום יכול להיות משמעותי ומעצב. אני אוהבת טיולים למטיבי לכת אבל כל יציאה לטבע, גם בפארק מסודר היא יציאה לטבע בעיני. תבחרו במה שמתאים לכם, מתאים לילדים שלכם ומתאים לכם כמשפחה. אז צאו לטייל בכל דרך שתבחרו כי “אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים”.
2 תגובות על “למה כדאי לכם לטייל בטבע”
pr9sbx
75nbdj